אינטרנט, הדור הבא 

האינטרנט עברה תהפוכות רבות במהלך השנים – מכלי תקשורת בסיסי להעברת דואר אלקטרוני לאוטוסטרדת מידע של ממש בה גולשים כמעט כל תושבי העולם המערבי. כאשר מסתכלים על התפתחויות אלה בדיעבד, קל לראות את השינוי – בתחילת הדרך, הייתה האינטרנט מדיום המבוסס על טכנולוגיה פרימיטיבית, ולכן באותם ימים (שנות התשעים) עיקר הדגש היה על תוכן איכותי. היכולת להקים אתרים ולקבל נוכחות באינטרנט בעלות אפסית הייתה "שוס", וכל טינאייג'ר בנה לעצמו אתר אישי המוקדש ללהקה החביבה עליו או עם תמונות של המשפחה. עם התפשטות הרשת לביתם של רבים, נוצר צורך בטכנולוגיות נוחות וטובות יותר, ואז צצו כפטריות אחרי הגשם חברות הסטארט-אפ, והביאו לעולם טכנולוגיות כמו ICQ, פלאש ותקנים להעברת סוגי תוכן מתקדמים יותר, כגון צליל, גרפיקה ווידאו. לאחר תקופה מסוימת, הגענו לרוויה טכנולוגית והחלה תנועה של חזרה אל המקורות – במקום לפתח טכנולוגיה כמה שיותר משוכללת, התחילו המשתמשים לשים דגש על תוכן איכותי יותר, ולנצל את האספקט החברתי של האינטרנט. שינוי זה מכונה בדרך כלל "ווב 2.0”, אך מעט מאוד אנשים מבינים באופן ממשי למה הכוונה.  בלי להכנס לפרטים טכניים, "ווב 2.0" הוא הנטייה של הגולשים ובעלי הנוכחות באינטרנט לדרוש ולספק תוכן, ולא טכנולוגיה. במקום להתרכז בקנקן, אם תרצו, התחלנו להתרכז במה שבתוכו. בימי ה-ווב 2, לא כל כך חשוב אם דוד מיוקנעם מקים אתר מבוסס ג'אווה, PHP או ASP, אך מאוד חשובים הדברים שיש לדוד להגיד באתרו, בין אם זה ייראה מקושט ויפה עם גרפיקה צבעונית ואנימציה, או שזה יהיה טקסט שחור-על-לבן, ללא קישוט או עיטור. דוד לא צריך ללמוד לעבוד עם תוכנות לבניית אתרים, או אפילו עם מעבד תמלילים – הוא רק צריך להכנס לאתרו, ללחוץ על כפתור "הוספה" ולכתוב את מה שהוא רוצה. אין פירושו של דבר שאין מקום לטכנולוגיה – להיפך, בשביל בלוגים צריך מערכות ניהול בלוגים, ובשביל להעלות סרטי וידאו לרשת צריך מצלמות ווב, מערכות ניהול רוחב פס והרבה טכנולוגיה נוספת, אך המטרה היא לא הטכנולוגיה עצמה כפי שהיה בעבר הלא רחוק. בנסיבות כאלה עולה השאלה – מה הלאה? מה יהיה עם הרשת בשנים הבאות, ואיפה ישתלבו בה העסקים הפעילים בתחום כיום? אני מזהה ברשת ארבעה תחומים שנמצאים כבר עכשיו בגדילה אדירה, וצפויים להפוך לטבורה של הרשת לשנים הקרובות.  

מוצרי ושירותי צריכה

מוצרים ושירותי צריכה הם אותם דברים שאנשים זקוקים להם על בסיס קבוע – קניות, שירות, ייעוץ, או כל דבר אחר שהמשתמש צורך על בסיס נקודתי או לארוך טווח. למעשה, מדובר בהרחבה של עולם המסחר, כפי שאנו מכירים אותו, לעולם הוירטואלי. תחום זה כולל חנויות-מקוונות כגון אמאזון, ופלטפורמות פתוחות למסחר אלקטרוני כגון eBay, אתרי שירותים ומכירות שונים וכדומה. תחום זה נמצא בשלבים מתקדמים מאוד של התפתחותו, וכיום כמעט כל עסק בינוני ומעלה הנו בעל נוכחות כלשהי בתחום זה, בין אם זה אתר-תדמיתי בלבד, או מערכת מכירות גלובלית ומצליחה.  

תוכן אישי

הצורך של משתמשי האינטרנט לספק תוכן ולא רק לצרוך אותו הוא הבסיס להצלחה פנומנלית של מגוון שירותי רשת כגון בלוגים, מערכות ויקי (Wiki) וכדומה, ובשנה האחרונה נצפתה גם גדילה משמעותית בתחום תכני וידאו ואודיו. אתרים ושירותים כגון MetaCafe, YouTube, Picasa ואחרים מדגימים היטב את הצורך וההצלחה של התחום, אך למרות זאת, התחום עדיין בחיתוליו. בשנים הבאות יותר ויותר עסקים יציעו מגוון תכנים ללקוחותיהם, ויזדקקו לפלטפורמות שונות להפצה, אחסון ופרסום התכנים הללו, וכן צפויה התכנסות (Convergence) של טכנולוגיות שונות בתחום אל עבר אתרים שיאפשרו אחסון סוגים רבים של תוכן. 

שעשועים ומשחקים

משחקי מחשב עשויים להישמע כדבר ילדותי, אך תעשייה זו היא אחת ממנועי הצמיחה הגדולים ביותר בענף המחשוב. די לציין את המשחק Halo 3, שביום יציאתו נמכרו ממנו מעל 200,000 יחידות, והכניסו לקופתו של ביל גייטס לא פחות מ-170 מיליון דולר. פיתוח משחקי מחשב שייך לתחום התוכנה, אך הוא כולל סביבו מספר תחומים-נושקים, ביניהם חומרה (קונסולות, ג'ויסטיקים, כרטיסי זיכרון וציוד היקפי אחר), שירותים (משחקי-רשת, תמיכה), פרסום, מרצ'נדייזינג ועוד. תת-תחום של עולם המשחקים הם משחקי-הימורים. הימורים מעוררים אסוציאציה של העולם התחתון, אך בל נשכח שרק בישראל הימורים הם בלתי חוקיים, וגם אצלנו יש כמה מצבים בהם זה בסדר גמור. מפעל הפיס, לדוגמא, מקיים בצורה חוקית לחלוטין מגוון גדול של הימורים, ואף מתכנן להרחיב את שירותיו גם לאינטרנט (שלא לדבר על כך שחלק לא מבוטל ממערכות ההימורים של מפעל הפיס מבוססות על מחשבים). גם אתרי מכירות-פומביות הפכו את המכירה לסוג מסוים של הימור, במערכות כמו אלה של חברת Melo שבהם אפשר לקנות מוצרים במחיר מגוחך, אך הקונה הוא לאו דווקא מי שהציע את המחיר הגבוה אלא מי שהציע את המחיר הייחודי הגבוה, ולכן מדובר בהימור – המשתתף מנסה לנחש מחיר מסוים שאף אחד אחר לא הציע. 

רשתות חברתיות

רשתות חברתיות כדוגמת LinkedIn ו – FaceBook הם הדוגמא הקלאסית ביותר להשפעת Web 2.0 על חיינו. אתרים כאלה מאפשרים לאנשים ליצור קשרים אישיים ועסקיים בקלות, והפכו בשנה האחרונה לגורם דומיננטי מאוד ברשת. מיליוני גולשים משתמשים בשירותים כגון אלה מה שמקפיץ למחשבה את הסלוגן המפורסם "אם אתה לא שם, אתה לא קיים". מבחינה עסקית, יש עוד מקום לרשתות חברתיות נוספות, אך חשוב מכך הוא האימפקט שיש לרשתות אלה על עסקים. משתמשי LinkedIn נעזרים בטכנולוגיה לחיפוש עבודה, וגם לחיפוש עובדים או שותפים עסקיים, ואילו משתמשי FaceBook ו – MySpace משתמשים במערכות הללו לקשרים חברתיים-יותר, אך גם הם בעלי משמעות עסקית לא קטנה. עצם העובדה שמשתמשים במערכות הללו כל כך הרבה גולשים מחייבת כל עסק בר-דעת להפגין נוכחות גם ברשתות אלו, על ידי צירוף יזום של עובדי החברה לרשתות ועידודם לפיתוח הקשרים העסקיים שלהם בצורה זו.